ממתקים ערבים

כולנו מכירים את הטעמים הממכרים והאהובים של ממתקים ערבים שבאים בטוב בכל סיטואציה. בקלאווה כקינוח במסעדה, עוגיית מעמול נימוחה שפותחת את הקפה של הבוקר, כנאפה חם שמביאים הביתה אחרי טיול ביפו. כולנו אוהבים את הטעמים המזרח תיכוניים של המתוקים האלו, אבל כמה באמת אנחנו יודעים עליהם? זה הזמן להכיר את ההיסטוריה העשירה והמתוקה של הממתקים הערבים.

 

ההיסטוריה של ממתקים ערבים

רוב המתוקים מהעולם הערבי הם ירושה שקיבלנו עוד קודם לכן מהעם הטורקי ושהופצו באופן נרחב לעולם כולו בעיקר בתקופת האימפריה העות’מנית. הממתקים הערבים הם לא רק טעימים מאוד ובאים מצוין כקינוח בכל סיטואציה, אלא גם מספרים סיפור מרתק של היסטוריה ותרבויות. הממתקים המערבים הם לא בגדר קינוחים, אלא מרכיב חשוב ועיקרי בארוחה שעל פי התרבות הערבית מסתיימת תמיד בדברי מתיקה לצד קפה או תה. בואו נכיר כמה מהממתקים האהובים והמוכרים ונגלה בדיוק איך הגיעו אלינו.

 

בקלאווה

אחד המתוקים הכי אהובים ומוכרים בישראל ובעולם כולו הוא הבקלוואה. בעצם סוג של ממתק שעשוי משכבות של בצק פילו דק ברוטב מתוק, לרוב דבש מעורבב עם תבלינים וחמאה, ובליווי של מיני אגוזים ופיסטוק. ההשערה המרכזית היא שהאשורים הביאו את הבקלוואה לעולם במאה השמינית לפני הספירה ושמהר מאוד הוא הפך ללהיט כמעט בכל נקודה במזרח התיכון. הבקלוואה היא קטנה ומתוקה, הביס המושלם עם קפה או תה אחרי ארוחה טובה. הרבה אנשים ובעלי מסעדות קונים ממתקים בסיטונאות שביניהם גם בקלוואות מסוגים שונים בדיוק מהסיבה הזאת. את הבקלוואה מכינים על ידי הברשת חמאה מומסת על שכבות הפילו ולאחר מכן פיזור הדבש והאגוזים ולבסוף אפייה בתנור. כאן תוכלו למצוא טיפים לאפייה נכונה בפעם הבאה שמתחשק לכם לנסות ולהכין בקלאווה ביתית או כל דבר אחר.

 

כנאפה

אחד המתוקים הכי מיוחדים שיש ובלי ספק אחד האהובים ביותר עלינו הישראלים. הצבע הכתום המוכר הוא תוצאה של השחמת האטריות בתהליך האפייה והטעם המתוק של הקדאיף עם גבינת עיזים נימוחה הוא פשוט ממכר. הכנאפה הוא קינוח מזרח תיכוני מסורתי שמקורו באזור הלבנט והפך למאכל מזוהה עם ערביי ארץ ישראל והעם הלבנוני והסורי. הכנאפה הוא כל כך מוצלח שהוא לא ממש השתנה עוד מימי האימפריה העות’מאנית וכולל שכבות של בצק פילו מגורר או סולת, ממולאים בגבינה או בשמנת ומושרים בסירופ מתוק. הכנאפה של היום מציע שילוב של מסורת ואפייה בת ימינו ואפילו אפשר למצוא כנאפה טבעוני מצוין בהרבה מקומות. אגב, כאן תוכלו למצוא מדריך לאפייה טבעונית עם מאפים ומתוקים מושלמים ללא מוצרים מן החי.

 

רחת לוקום

הרחת לוקום הוא ממתק טורקי מפורסם ביותר שעשוי מעמילן, סוכר, ג׳לטין או גלוקוז וחומר מסוים המפיקים משרף עץ האלה. הממתק הייחודי הזה נולד באיסטנבול של המאה ה-18 ומשם התפשט במהירות דרך האימפריה העות’מנית ומשם לאירופה ולעולם כולו. מקור השם הוא ככל הנראה עיוות של ביטוי דומה ל״סיפוק של הגרון״ או ״ממתק שמרגיע את הגרון״. על פי אגדה כלשהי הוא הומצא על ידי מיטב האופים באיסטנבול לאחר שהקיסר התורכי התלונן שנמאס לו לאכול סוכריות קשות ששוברות את השיניים. הג׳לטין הוא החומר שגורם לממתק להיות רך כמו גומי ואפשר לשלב אתו מגוון טעמים אוריינטליים כמו מנטה, קוקוס, מי ורדים, תאנים, פיסטוק, נוגט ועוד.

 

מעמול

מעמול היא עוגייה מבצק פריך שממלאים בתמרים, בפיסטוקים, באגוזים, בשקדים או בתאנים והן חלק בלתי נפרד מהמטבח הלבנטיני ואף מדינות המפרץ וצפון אפריקה. לרוב המעמול היא עוגייה בצורת רולדה, אך לפעמים אפשר למצוא אותה גם בגרסת כדור או כיפה שטוחה. עם שוקולד לאפייה ומוצרי אפייה אחרים כמו קרמל מלוח למריחה, אפשר להכין היום בקלות מעמולים מושלמים בטעמים של היום. אפשר גם להכין ממש בקלות גרסאות טבעוניות, גרסאות ללא תוספת סוכר ומעמולים בריאים מקמחים מלאים. בעולם הערבי היה המעמול משחר הימים מאכל שנהוג לאכול במועדים חשובים, למשל בחודש הרמדאן ובחגים הגדולים עיד אל פיטר וחג הקורבן. בגרסאות ערביות קלאסיות נמצא בדרך כלל את הסולת כמרכיב עיקרי והיום בישראל מרבית המעמולים שקונים ומכינים הם על בסיס קמח בלבד. כך או כך, הם טעימים בטירוף.

 

קדאיף

קדאיף הן בעצם אטריות דקיקות שעשויות מבלילה של קמח ומים שאותם מוזגים על גבי מגש מתכת דרך מסננת. השערות המתוקות והאהובות הן הרבה פעמים תוספת ומרכיב במתוקים מהמבטח הערבי (למשל כנאפה שהרבה פעמים מעטרים בשערות קדאיף) והאמת היא שגם כיף לאכול אותן ככה שמו שהן. כמו שאתם כבר בטח יכולים לנחש בעצמכם, המוצא של שיערות הקדאיף הוא הוא בטורקיה והממתק הנפלא הזה הופץ במהירות כמו הרבה אחרים בתקופת האימפריה העות׳מנית. בעבר היו מייצרים את שיערות הקדאיף באופן ידני והיום מרבית הייצור הוא אוטומטי באמצעות מכונות. אפשר למצוא קדאיף היום בכל מקום שמגיע באריזות אטומות שניתן להקפיא וככה לשמור על הפריכות של השערות המתוקות והאהובות.

 

אום עלי

כפי שיכולתם לראות, מרבית הקינוחים של המטבח הערבי מקורם באימפריה הטורקית, אך הינה אחד שהגיע אלינו דווקא ממצרים ואפילו נחשב לקינוח הלאומי של המדינה. המנה הומצאה ככל הנראה בימי הביניים במצרים על מנת לשמח את הסולטן הראשון שניצח במאבקי השליטה על המדינה את שליטת מצרים באותו הזמן. הוא נקרא על שם אום עלי, אשתו הראשונה של הסולטן שהורתה על המצאתו. הוא דומה במידה רבה לפודינג לחם, אך בניגוד אליו אינו מכיל ביצים. אפשר להגיש אותו חם או קר ונהוג לאכול אותו בחודש הרמדאן במהלך סעודת האפטאר.

 

לסיכום

הממתקים הערבים הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הקולינרית שלנו הישראלים הקשורים למדינות ערב בהרבה דרכים שונות. את המתוקים האלו תמצאו בכל מקום – בסופר, במסעדות, בארוחות משפחתיות ובעוד מגוון סיטואציות והם תמיד ממתיקים את הרגע בסטייל הים התיכוני שאנחנו הישראלים הכי אוהבים. אם יש לכם חשק לקצת מתוקים אוריינטליים בעצמכם, כאן תמצאו את כל חומרי הגלם האיכותיים ביותר לצד כלי אפייה שיאפשרו לכם להכניס את הרוח הערבית האותנטית הביתה.