לכל אחד מאיתנו יש איזה ממתק נוסטלגי שהוא חלק בלתי נפרד מזיכרונות הילדות שלו. הטעמים, הריחות והמרקמים של ממתקים אלה נשארו חקוקים בזיכרוננו, ומעוררים בנו געגועים לתקופה מתוקה של ממתקים שאין בהם תחכומים מיותרים – ככה פשוט ככה טעים. תוהים באילו ממתקים מדובר? רוצים לחזור איתנו אחורה בזמן? במיוחד בשבילכם ריכזנו את הממתקים הכי נוסטלגיים ואהובים. הכינו את בלוטות הטעם, אנחנו מתחילים.
ממתקים נוסטלגיים – זיכרון מתוק
ממתקים נוסטלגיים הם מעין גשר המחבר בין ההווה לעבר, והם מאפשרים לנו לחוות מחדש רגעים מתוקים ובלתי נשכחים מילדותנו. כל ממתק, ואפילו האריזה שלו, מעוררים בנו זיכרונות ייחודיים, הקשורים לאנשים, למקומות ולחוויות. חטיפים כמו במבה, ביסלי וקרמבו הפכו לסמלים מובהקים של תרבות הממתקים הישראלית וגם ממתקים נוסטלגיים רחוקים עוד יותר, כמו גלידה חמה, תותית וסוכרית תרנגול.
הממתקים האלה היו שם בשבילנו בכל רגע – בטיולים השנתיים, במסיבות, בהפסקות בית הספר ובשעות הפנאי המתוקות, כשנפגשנו עם חברים או בטיולים שנתיים. בשביל רבים מאיתנו, הממתקים האלה מגלמים את התמימות, השמחה והכיף של ימי הילדות, את כל החוויות שצברנו כילדים ובתקופות חשובות בחיים. הטעם הייחודי של כל ממתק נוסטלגי נותר צרוב בזיכרוננו, והוא ממש כמו מכונת זמן קסומה. בכל ביס או ליקוק, אנו מוצאים את עצמנו שוב בגן המשחקים, בים או במסיבת יום ההולדת, מוקפים בחברים, כשאנחנו מאושרים ושמחים עד הגג. הזיכרונות המתוקים האלה הם מתנה יקרת ערך, המלווה אותנו לאורך כל חיינו וכזו שאנו מוקירים כל רגע ורגע.
גלידה חמה
האמת היא שאין כל כך קשר בין הממתק הזה לבין גלידה אמיתית, חוץ מהמראה כמובן, ועדיין – מדובר בנוסטלגיה של ממש שהייתה אהובה על ילדים רבים. גלידה חמה הייתה אחד המתוקים היותר אהובים בשנות השמונים והתשעים, בין אם באופן מפתיע ובין אם לאו. מדובר בכמעין גלידת וניל קרמית ועשירה, עטופה בציפוי שוקולד דק, המגיעה בגביע – ממתק שהצליח לשרוד במשך תקופה ארוכה בשל הביקוש הרב שלו. לצד הממתקים הנוסטלגיים האחרים, גלידה חמה תפסה מקום של כבוד כסמל לתקופה מתוקה ותמימה יותר ובאופן מפתיע, או לא, היא נמכרה בעיקר בחודשי החורף ולא בקיץ. על אף העובדה שחלפו שנים רבות מאז שנעלמה מהחנויות, הזיכרון המתוק שלה עדיין כאן ובכל פעם כשנזכרים בה קשה שלא לחייך. גלידה חמה תישאר לעד סמל לילדות ובעיקר להנאות הפשוטות והמרגשות של התקופה הזו.
סיגריות מסטיק
מסטיקי סיגריות היו ממתק פופולרי ושנוי במחלוקת בקרב ילדים, שאפשר להם לחקות התנהגות מבוגרת באופן תמים ומשעשע. הם הגיעו בצורת מקלות לבנים וצרים, הדומים במראם לסיגריות אמיתיות ועטופים בנייר ממש כמו סיגריה אמיתית. ילדים רבים מצאו הנאה רבה ב”עישון” סיגריות המסטיק, תוך כדי נשיפת האדים המדומים ולעיסת המסטיק הטעים. המראה המיוחד והאסור כביכול של מסטיקי הסיגריות הוסיף לחוויה ממד של ריגוש והרפתקה, ואפשר לילדים להרגיש בוגרים ועצמאיים יותר לכמה רגעים מתוקים. סיגריות מסטיק נותרו טבועות בזיכרון הקולקטיבי כממתק שובב וייחודי, שאפשר לדמיין ולהעז, ולו לרגע קצרצר.
ג’לית – סוכריות גומי לעיסה
ג’לית, או סוכריות גומי לעיסה, היו חלק בלתי נפרד מחוויית הילדות של כולנו. הן הגיעו במגוון רחב של צורות, צבעים וטעמים, שכללו בין היתר דובונים חמודים, לבבות, פירות ג’לי מתוקים ודמויות קומיקס מוכרות. הג’ליות הססגוניות משכו את העין והלב, ועשו לנו כיף בבטן בגילאים הצעירים יותר. חוויית הלעיסה של סוכריות ג’לי הייתה מהנה ומרתקת כשלעצמה. המרקם הרך, הגומי והאלסטיות של הסוכריות אפשר לנו ללעוס אותן דקות ארוכות, תוך התנסות בהתמוססותן האיטית בפה. הטעמים העזים והממכרים גרמו לנו לרצות עוד ועוד מהג’ליות, ולהעמיס בפה מגוון של טעמים. סוכריות ג’לי היו מרכיב מפתח בכל חגיגת יום הולדת, לצד שלל חטיפים וממתקים אחרים. הן נשפכו לקערות צבעוניות, והוסיפו לשולחן נופך חגיגי, צבעוני וטעים. כולנו זוכרים את ההתלהבות סביב קערת הסוכריות, ואת המרדף אחר הטעמים והצורות האהובים עלינו.
לקקן תרנגול או סוכריית מוצץ
מי מאיתנו לא זוכר את ההתרגשות סביב קבלת לקקן התרנגול או המוצץ כממתק מיוחד. המוצץ בעל הצורה הכה מזוהה ותרנגול אדום מנצנץ וידית לבנה ארוכה, יצרו אצל כולנו תחושה של התלהבות והנאה צרופה ובייחוד לאור הצורות המיוחדות שלהן. הטעם המתוק עז והממכר שלהן היה חוויה נפלאה שאין דומה לה בשום ממתק אחר. למרבה ההפתעה, גם היום נוכל למצוא בשורה מצומצמת ואקסקלוסיבית של חנויות כמה לקנני תרנגול אדומים ובוהקים ולהיזכר לטעימה הראשונה בזמנים טובים ומתוקים.
תותית ובננית
חטיפי התותית והבננית נחשבו לממתק אהוב בנוף הממתקים הישראלי של שנות השמונים והתשעים. מדובר בחטיפי קציפה אווריריים ומפנקים, בטעמי בננה ותות מרעננים, המצופים בשכבת שוקולד דקה. השילוב הקסום בין מרקם הקציפה והציפוי היה גילוי מרגש לכל מי שפתח את העטיפה הצבעונית. הבננית באריזתו הצהובה הזוהרת, והטעם העז והמתקתק של הבננה שבתוכו, היה מועדף על רבים מאיתנו. לצידו, התותית באריזתו הוורודה, הפתיע בטעם התות המרענן והמפנק שלו. שני החטיפים גרמו לנו להרגיש הכי כיף שאפשר, והפכו כל הפסקה או ביקור במכולת לחגיגה של ממש. הפופולריות הרבה של התותית והבננית הובילה לשילובם במגוון רחב של אירועים ומסיבות. הם קישטו קערות ממתקים, שולחנות יום הולדת ואפילו שקיות הפתעה בחגים והיו חלק מכל עיצוב שולחנות יום הולדת של שנות השמונים.
לסיכום
המסע המתוק שלנו, ילידי שנות סוף שנות השבעים ותחילת השמונים, אל עבר הממתקים הנוסטלגיים מדגיש את חשיבותם הרגשית והתרבותית העמוקה בחיינו. כל ממתק, החל מהחטיפים האהובים, דרך הגלידות המיוחדות ועד לסוכריות הגומי הצבעוניות, מגלם בתוכו אין-ספור רגעי קסם, שמחה וכיף עם חברים. בעוד שהיום כולם שמים הכול על שוקולד ועל ממתקים חדשים ומפתיעים, יש משהו באותם ממתקים נוסטלגיים שקשה לשכוח ונעים להתרפק עליו. הם מזכירים לנו את הפשטות ואת הטוהר של הימים ההם והם, ללא ספק, חלק בלתי נפרד מהילדות שלנו.
